סיכום זכויות וחובות בנושא עובדים זרים

 

 

הנדון: סיכום זכויות וחובות בנושא עובדים זרים, לעניין חוקיות ההעסקה, דיני עבודה, מס הכנסה וביטוח לאומי

1. חוק עובדים זרים

(1) “חוק עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים)” (להלן – החוק). מטרת החוק היא דאגה לרווחת העובד הזר ולזכויותיו, בצד ניסיון לצמצם את תופעת העובדים הזרים. החוק דן, בין היתר, בנושאים הבאים: תנאים להעסקה – אישור רפואי, חוזה עבודה, ביטוח רפואי, מגורים הולמים, החזקת מסמכים. כמו כן, חיובי המעביד כלפי הרשות, קרן לעובדים זרים ועונשין במקרה של העסקה שלא כדין. בנוסף, על פי תיקון לחוק מיום 29.12.02, דן החוק גם באופן מתן היתרים להעסקת עובדים זרים, עובדים מהאזור וסמכויות מדור התשלומים – עניינים שעד למועד התיקון הוסדרו במסגרת חוק שירות התעסוקה.

(2) הותקנו תקנות מכוח החוק הנוגעות לביצוע חלק מהוראות החוק (בנושאים כגון: הצגת מסמכים ומגורים הולמים).

(3) ביום 17.4.2001 פורסם צו עובדים זרים הקובע מהם שירותי הבריאות אשר חובה על מעביד לכלול בביטוח רפואי שעליו לעשות מכוח החוק.

(4) ביום 1.11.2001 פורסמו תקנות עובדים זרים אשר מתירות וקובעות כללים בענין השיעור המירבי שרשאי מעביד לנכות משכרו החודשי של עובד זר כהחזר הוצאות שהוציא המעביד בעד דמי ביטוח רפואי או שהתחייב להוציאן כאמור בחוק.

2. תחולת דיני עבודה

בישראל חל משפט העבודה הישראלי. חוקי משפט העבודה וצווי ההרחבה החלים על כלל המשק הינם בעלי תחולה טריטוריאלית והם אינם מוגבלים לתושבי ישראל או אזרחיה בלבד. הם חלים על כל “עובד” בשטח מדינת ישראל ללא קשר לאזרחותו או לזיקתו הלאומית.

החוקים במשפט העבודה המקנים זכויות לעובדים, נוקטים במונח “עובד” ואינם מבחינים בין עובד זר ועובד אזרח/תושב ישראל. לפיכך, עובד זר או עובד מהשטחים העובדים בישראל ומועסקים על ידי מעביד ישראלי, יהיו זכאים לכל הזכויות המוקנות בחוקי העבודה השונים לעובדים אזרחי המדינה, ובכלל זה יהיו זכאים לדמי מחלה, חופשה שנתית, הבראה, נסיעות, הודעה מוקדמת, תוספת יוקר, וכיוצא בזה.

לעניין פיצויי פיטורים וקופות גמל בהתאם לתיקון לחוק עובדים זרים, הקרן לעובדים זרים תהווה תחליף לחובת המעביד בדבר פיצויי פיטורים וגמל.

יצוין, כי בהתאם לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם (תיקון מס’ 5), התשס”ט- 2009, סעיף 12אלחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ”ו-1996 , לא יחול על עובד זר, כהגדרתו בחוק עובדים זרים, התשנ”א- 1991, שהוא עובד קבלן כוח אדם בעל היתר למתן שירותי כוח אדם של עובדים שאינם תושבי ישראל, ומועסק בפועל אצל מעסיק בפועל, בסוג עבודה, בענף עבודה או בתחום עבודה כפי שמפורט בתוספת החוק.

עולה מכך, כי עובד זר ימשיך להיחשב כעובדו של קבלן כוח האדם בעל ההיתר להעסקתו, ולא לעובדו של המעסיק בפועל אף אם עבד 9 חודשים רצופים אצל המעסיק בפועל.

3. מס הכנסה

נעשתה הפרדה בין “מומחה חוץ” כהגדרתו בתקנות, והזכאי להטבות מס על פי התקנות, לבין “תושב חוץ זכאי” כהגדרתו בכללים והזכאי להטבות מס לפי הכללים.

להלן תמצית ההוראות

(א) מומחה חוץ

“מומחה חוץ” (בהתאם לתקנות) הינו תושב חוץ ומי שעונה לכל התנאים להלן:

(1) שוהה בישראל על פי דין.

(2) הוזמן בידי מי שאינו קבלן כוח אדם כהגדרתו בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם או מתווך כוח אדם כהגדרתו בתקנות.

(3) בכל תקופת שהייתו בישראל עסק בתחום מומחיותו הייחודית.

(4) בעד עיסוקו כאמור שולם לו סכום העולה על 17,200 ₪ ( פעמיים השכר הממוצע ) מוכפל בחודשי שהותו בישראל (נכון החל מ- 1/2010).

הוצאות שהייה מוכרות

“מומחה חוץ” זכאי לנכות מהכנסותיו בזמן שהותו בישראל לתקופה שלא תעלה על 12 חודשים קלנדאריים – סכום שהוא שילם: בעד לינה או דמי שכירות בעבור דירה ששכר בישראל. הוצאות אלה חייבות להיות נתמכות במסמכים, המאמתים כי מומחה החוץ עמד בהוצאתן; וזאת, להנחת דעתו של פקיד השומה.

מומחה החוץ רשאי לדרוש, שיכירו לו הוצאה, שלא תעלה על 300 ש”ח (החל מ – 1.1.2010)ליום בעד ארוחות שהוא צרך בישראל.

הוצאות, שמשלם המעביד או מקבל השירות, כגון: ביטוח בריאות, הוצאות חינוך או כל הוצאה אחרת פרט למפורטת בתקנות, קרי: לינה, דמי שכירות, ארוחות – יראו בהוצאות אלה חלק בלתי נפרד משכר עבודתו או מהכנסתו של מומחה החוץ לצורך חישוב המס המגיע ממנו.

הוצאות טיסה, אשר הוצאו לצורך ייצור הכנסה, יותרו בניכוי; הן לא ייזקפו כשכר עבודה או כתוספת להכנסת מומחה החוץ; והן יוכרו למעביד ולמקבל השירות כהוצאה.

סעיף 5 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ”א-1961 [להלן – “הפקודה”] מגדיר “הוראות מיוחדות לעניין מקום ההכנסה”. לכן, בכל בדיקה של חבות במס לפי סעיף 5 לפקודה יש להיזקק גם לאמנות למניעת כפל מס, שבין מדינות בעולם ובין מדינת-ישראל, המזכות את היחיד במניעת כפל-מס. הנושא קשור לסעיפים 214-196 לפקודה.

(ב) תושב חוץ

תושב חוץ הינו מי שאינו מומחה חוץ כהגדרתו בתקנות שלעיל והעסקתו בארץ מותרת על פי דין, זאת בהתאם לכללים.

ביום 18.5.2006 פורסמו כללי מס הכנסה (נקודות זיכוי לתושב חוץ זכאי)(הוראת שעה), התשס”ו-2006 (להלן: “הכללים”).

בהתאם לכללים, בחישוב הכנסתו של תושב חוץ, אשר אינו מומחה חוץ ושהייתו והעסקתו בארץ מותרות על פי דין, יובאו בחשבון 2.25 נקודות זיכוי.

תושב חוץ אשר שהה בארץ רק בחלק משנת המס יחושבו לו נקודות הזיכוי באופן יחסי לתקופת שהותו.

(ג) מומחה מאושר

עובד זר שקיבל מעמד של “מומחה מאושר” לפי חוק לעידוד השקעות הון, התשי”ט – 1959 זכאי אף להקלה, לפיה שיעור המס יהא 25% מן ההכנסה החייבת (ההקלה תינתן עד שלוש שנות מס עם אפשרות להארכה ל- 5 שנים נוספות). הדבר מחייב קבלת אישור העסקה ממשרד העבודה והרווחה וכן פנייה למרכז השקעות לקבלת מעמד כאמור.

חישוב מצטבר: עובד זר זכאי לחישוב מצטבר שנתי.

זיכוי גמל: יינתן בעבור חסכון לקופות גמל, אך לא בעבור ביטוח חיים, אשר לו זכאי רק תושב ישראל (סעיף 45 א לפקודה).

ניכוי גמל: בגין חסכון עצמאי, יינתן ניכוי כפי המגיע לעובד תושב ישראל (סעיף 47 לפקודה).

ניכוי מס משכר עובד זר במשק הבית הפרטי: ביום 19.06.2003 פורסם תיקון לתקנות מס הכנסה ומס מעסיקים (ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה ותשלום מס מעסיקים). התיקון מטיל חבות על מעסיק של עובד זר במשק ביתו הפרטי בניכוי מס הכנסה בעת התשלום, בהתאם לכללים אשר פורטו בתיקון. העובד הזר יהיה פטור ממילוי טופס 101. על המעביד לפתוח תיק ניכויים במשרד השומה באזור מגוריו ולהגיש דו”ח לפקיד השומה המפרט את מספר העובדים שהעסיק, סכום המשכורת ששולם וסכום המס שנוכה. על המעביד להעביר את המס לפקיד השומה. בהתאם להנחיות נציבות מס הכנסה התיקון לא יחול על עובדי סיעוד המועסקים כדין במשק בית פרטי.

4. ביטוח לאומי

(1) הכנסה חייבת בביטוח לאומי

הברוטו ממנו מנכים מס הכנסה מהווה בסיס לניכוי ביטוח לאומי. יחד עם זאת, חשוב לציין כי ביטוח לאומי מחייב השלמה למינימום, אם השכר הניתן לעובד, כפי שהוא מוגדר בחוק שכר מינימום, פחות משכר המינימום.

(2) שיעור דמי הביטוח (החל מינואר 2010)

שיעור דמי הביטוח (עובד + מעביד) חלק העובד חלק המעביד
שיעור מופחת

(עד 60% מהשכר הממוצע)

0.58 0.04 0.54
שיעור מלא

(מעל 60% מהשכר הממוצע ועד למקסימום)

1.64 0.87 0.77

(**) מעסיק תושבים זרים (שאינם בעלי תעודת זהות ישראלית), ממדינות שחתמו על אמנה לביטחון סוציאלי עם מדינת ישראל, חייב לדווח לביטוח הלאומי אודות העסקתם ולשלם דמי ביטוח לאומי עבורם כאילו היו תושבי ישראל, כלומר דמי ביטוח לאומי מלאים, הכוללים ביטוח עבור כל ענפי הביטוח הלאומי, למעט דמי ביטוח בריאות.

להלן המדינות שעמן חתמה מדינת ישראל על אמנה לביטחון סוציאלי:

● אוסטריה ● הולנד ● פינלנד ● אורוגוואי ● קנדה ● שוודיה ● בלגיה ● צ’כיה ● נורווגיה ● בריטניה ● צרפת ● דנמרק ● גרמניה ● שוויץ

בעבור עובדים זרים שלא מהמדינות הרשומות למעלה, מחויב המעסיק לשלם דמי ביטוח לאומי לענפים: פגיעה בעבודה, פשיטת רגל ואמהות בלבד.

לצורך דיווח וניכוי דמי ביטוח כחוק עבור עובדים שהם תושבים זרים מהמדינות שאיתן חתמה מדינת ישראל אמנה, יש להנפיק להם מספרים מזהים, שישמשו לצורכי הביטוח הלאומי. מספרים אלו ישמשו כתעודת זהות גם לעניין הדיווח.

לקבלת מספרים מזהים אלה עליכם לפנות למחלקה לקשרי חוץ במוסד לביטוח לאומי, בטלפונים הבאים:

02-6709709, 02-6709637, 02-6709942, 02-6709697, 02-6709014

העסקת עובד זר ללא אישור – עבירה על החוק:

בהתאם לסעיף 2 לחוק עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים), מעביד, אשר העסיק עובד זר שאינו רשאי לעבוד בישראל מכח חוק הכניסה לישראל והתקנות על פיו, או העסיק עובד זר בניגוד לסעיף 32 לחוק שירות התעסוקה, התשי”ט – 1959, עובר עבירה פלילית ויהיה צפוי לקנס או מאסר.

בנוסף, על פי תקנות העבירות המנהליות (קנס מנהלי – העסקת עובדים זרים שלא כדין) התשנ”ב 1992, העסקת עובד זר בניגוד לחוק עובדים זרים, מהווה עבירה מנהלית. יש לציין כי מדובר ב”עבירה נמשכת”, והמעביד צפוי, בנוסף לקנס המנהלי הקצוב, גם לקנס בגין כל יום שבו המעביד העסיק את העובד בניגוד לחוק.

 

 

המידע הנ״ל באדיבות מיכה אזולאי, רו״ח – www.azoulay.co.il

 
אין במידע המופיע במזכר זה משום חוות דעת ו/או ייעוץ משפטי ו/או המלצה מקצועית.

המידע המופיע במזכר זה הינו מידע כללי בלבד והשימוש במידע זה הינו באחריותו הבלעדית של המשתמש במידע.