ריכוז מידע בעקבות משבר הקורונה

17.3.2020

הנדון: ריכוז מידע בעקבות משבר הקורונה

אל: מנכ”ל, סמנכ”ל כספים, חשב החברה, מנהלי חשבונות, חשב שכר

מעסיקים

חל”ת – חופשה ללא תשלום

מעסיק יכול להוציא עובדים לחל”ת, וכך לשמר את העובדים עד שיעבור המשבר.

כאשר עובד ומעסיק מסכימים ביניהם על יציאת העובד לחופשה ללא תשלום, הרי שאין בכך כל פגם ואין מניעה לעשות כן.

שונה המצב כאשר מעסיק מחליט באופן חד צדדי וללא הסכמת העובד, כי עובד ייצא לחופשה ללא תשלום. זה מהווה הפרה של חוזה העבודה ביניהם, ועלולה להיחשב להרעה מוחשית בתנאי העבודה, או לנסיבות בהן אין לדרוש מהעובד, כי ימשיך בעבודתו. עובד המתפטר בשל כך, יהיה זכאי לפיצויי פיטורין, אם יחליט להתפטר.

סביר שהעובדים יעדיפו אופציה זו, כי במקרה כזה , ובתנאי שהחל”ת הינה לתקופה של 30 יום ומעלה, זכאי העובד לדמי אבטלה, בניגוד למצב שאם יתפטר – העובד לא זכאי לדמי אבטלה.

עובדים בבידוד

צו בריאות העם קובע “מעסיק של עובד בבידוד לא ידרוש ממנו ולא יאפשר לו כניסה למקום העבודה במהלך תקופת הבידוד, אף אם העובד ביקש זאת”.

משרד הבריאות פרסם כי היעדרות מעבודה עקב בידוד בתקופת 14 הימים תיחשב היעדרות בשל מחלה, כפוף להצגת אישור על מועד עזיבת המדינות בחו”ל. תעודת מחלה גורפת נמצאת באתר משרד הבריאות , ואין צורך לפנות לרופא המשפחה לקבלת אישור מחלה בגין היעדרות.

זכויות עובדים בחופשה ללא תשלום

ככלל, תקופת חופשה ללא תשלום אינה מובאת בחשבון לשם קביעת זכויות התלויות בוותק, כגון: דמי הבראה, ימי מחלה או חופשה שנתית.

לעניין חישוב פיצויי פיטורין:

חל”ת אינה מנתקת את רצף העבודה לצורך קביעת עצם הזכאות לפיצויי פיטורים.

חל”ת עד 14 ימים לכל שנת עבודה אינה פוגעת בוותק של העובד לצורך חישוב הפיצויים.

בחל”ת לתקופה ארוכה יותר, התקופה שמעבר ל – 14 ימים לכל שנת עבודה לא תיחשב כוותק במקום העבודה לצורך חישוב פיצויי הפיטורים.

תשלום ביטוח לאומי

על המעסיק חלה החובה לשלם ביטוח לאומי עבור העובד בחודשיים הקלנדריים המלאים הראשונים לחופשה, זאת במידה והעובד לא חותם אבטלה. לאחר חודשיים תחול חובת התשלומים ישירות על העובד.

תשלום פנסיה:

המעסיק אינו מחוייב להפריש כספים לביטוח פנסיוני או לקרן השתלמות במהלך החל”ת. אם הפסיק המעסיק את ההפרשות עליו לדווח על כך לחברות הפנסיה או הביטוח.

עובד יכול לשמור על רצף זכויות פנסיוניות במהלך הפסקת העבודה באמצעות הסדר ריסק או באמצעות ביצוע הפרשות באופן עצמאי.

שכיר בעל שליטה

בעל שליטה בחברת מעטים ( מחזיק לפחות 10% ממניות החברה, בחברה שהיא בשליטתם של עד 5 בני אדם ), לא זכאי לדמי אבטלה בתקופת חל”ת.

עצמאים

עובד עצמאי אינו זכאי לדמי אבטלה.

עצמאים קטנים עם מחזור עסקאות שנתי של עד 300,000 ₪, זכאים למענק בסכום של עד 6,000 ₪. תנאים מפורטים יפורסמו בהמשך.

פרילנסרים

צו הביטוח לאומי ( סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים ) , קובע שבסוגי עבודות מסוימים ובתנאים מיוחדים המפורטים בהמשך, עובדים עצמאים/פרילנסרים ייחשבו כעובדים שכירים לעניין תשלום ביטוח לאומי, ומשכך עשויים להיות זכאים לדמי אבטלה אם תופסק עבודתם, בדומה לזכאותם של עובדים שכירים.

במקרים אלה, חלה חובה על מי ששכר אותם, לנכות מתוך התמורה שהוא משלם לעובד העצמאי דמי ביטוח לאומי ולהעבירם למוסד לביטוח לאומי, כאילו היה עובד שכיר.

עיקרי הצו

מיהו עובד – מרצה, מדריך, אמן ועוד

מיהו מעביד – החייב בתשלום גמול העבודה

מהם תנאי העבודה – הסכם העבודה נערך מראש לתקופה של 3 חודשים לפחות או למתן סדרה של 7 הרצאות או הופעות לפחות.

תקופת מינימום לזכאות לדמי אבטלה – 12 חודשי עבודה מתוך 18 החודשים האחרונים. יום עבודה בחודש ייחשב כחודש מלא.

העצמאי/הפרלינסר צריך לבקש מהגורם מולו עבד טופס 856 או 857. זהו טופס דיווח למס הכנסה באמצעותו נוכה דמי ביטוח לאומי ובריאות והועברו למוסד לביטוח לאומי. במידה והגורם מסרב למסור טופס זה, יש לצרף לתביעת דמי אבטלה קבלות, תוך ציון תאריכים בהם בוצעה העבודה, ופרטים מלאים של מקום העבודה.

בברכת בריאות ושנעבור את זה בשלום

המידע הנ”ל באדיבות משרד מיכה אזולאי, רו”ח – www.azoulay.co.il

אין במידע המופיע במזכר זה משום חוות דעת ו/או ייעוץ משפטי ו/או המלצה מקצועית. המידע המופיע במזכר זה הינו מידע כללי בלבד והשימוש במידע זה הינו באחריותו הבלעדית של המשתמש במידע.