מחילת הלוואת בעלים – מתי תוכר כהפסד הון
אוקטובר 2019
אל: מנכ”ל, סמנכ”ל כספים, חשב החברה
מחילת הלוואת בעלים – מתי תוכר כהפסד הון
נושא מחילת הלוואות בעלי מניות לחברה בשליטתם נדון במס’ פס”ד , האחרון שבהם פס”ד ויינברג מחודש 7/2019 , אשר לא התיר להכיר במחילת ההלוואה כהפסד הון.
לעיתים נדרשים בעלי מניות בחברה לתת הלוואה לחברה בשליטתם או לתת ערבות לצד ג’ ( שעבוד פיקדון כספי, שעבוד נדל”ן ) לחוב של חברה בשליטתם. בעת מימוש הערבות ע”י צד ג’ או מחילת ההלוואה ע”י בעלי המניות, מהן השלכות המס עבור הצד הנותן ( בעלי המניות ) והצד המקבל ( החברה ) ?
הפסד הון במימוש ערבות
בפס”ד זיסו גולדשטיין ( שלאחריו פרסם מס הכנסה חוזר בנושא ) וכן בפס”ד נוספים העוסקים בהכרה בהפסד בעקבות מימוש ערבות, נקבעה הלכה שגם אם ההפסד של החייב נוצר מהפסד עסקי, הערבות אינה אלא בבחינת השקעת הון בחברה, והערב אינו נכנס לנעלי החייב לצורך קביעת מהות הערבות, ולפיכך אצל הערב מדובר במישור ההוני, קרי הפסד הון.
התנאי להכרה בהפסד ההון הוא כי הערב שכנע את פקיד השומה כי אין לו כל אפשרות לגבות את החוב מן החייב.
גם לגבי חייב הנמצא בהליכי פשיטת רגל או פירוק , יש לוודא שאין כל אפשרות לגביית החוב , כולו או חלקו מהנאמן בפשיטת הרגל או מהמפרק בפירוק.
מחילת הלוואת בעלים – האם הינה תכנון מס לגיטימי כפי שטבע אותו בית המשפט עצמו בהלכת חזון: “זכותם – ואף חובתם – של מומחים בענייני מיסים לתכנון עסקאות משפטיות כך שלא תהיינה עתירות מס” או הינה עסקה מלאכותית שפקיד השומה רשאי להתעלם ממנה לפי ס’ 86 לפקודה ?
האם מחילת חוב מטעמים חברתיים משפחתיים, או מטעמים אחרים, גם אם החייב עצמו הוא סולבנטי ( אשר יכול לפרוע את חובותיו ) , האם גם אז זה מהווה הפסד הון?
מתי מחילת הלוואת בעלים תוכר כהפסד הון?
בית המשפט קבע כי בהחלטת בעלי המניות למחול לחברות על הלוואות בעלים, הגם שמנגד נרשמה ע”י החברות הכנסה ממחילת חוב, אין בהן די כדי להכיר בהפסד הון שנוצר לבעלי המניות, וכי יש לבחון האם אפסו הסיכויים לגבות את החוב, וכאשר המחילה נעשית בין צדדים קשורים, יש לערוך בחינה ובדיקה מעמיקה יותר.
סמנכ”ל כספים / חשב החברה , שימו לב לכללים הבאים:
הכללים לפיהם יש לבחון הכרה בהפסד הון בנושא מחילת הלוואות בעלים:
- סיכויי גבייה: אם אפסו הסיכויים לגבות את החוב, יוכר הפסד הון ממחילת החוב ( לא בהכרח נדרש פירוק החברה או כי החברה אינה פעילה ).
- אם החברה עדיין פעילה ואף רווחית, והלוואות הבעלים ניתנות לגבייה, אפילו בעתיד הרחוק, לא יוכר הפסד הון לבעלים.
- מועד מחילת החוב: מחילת הלוואת בעלים סמוך לביצוע עסקה בה יש רווח הון, עלולה להיחשב עסקה מלאכותית וההפסד לא יוכר.
- מחילת חלק מהחוב: מחילה על מלוא סכום הלוואות הבעלים , מסיבות כלכליות ( ולא מחילה חלקית משיקולי מס ), תעלה מהותית את הסיכויים להתרת ההפסד בידי בעלי המניות.
- מחילה ע”י צדדים נוספים: אי מחילת חוב ע”י צדדים שלישיים שגם להם החברה חייבת ( בנקים, ספקים, עובדים ) תפחית את הסיכוי להכרה בהפסד ההון.
- מתן הלוואות נוספות: בעל המניות ממשיך להזרים לחברה הלוואות נוספות מחזק כי לא הוכח כי אפסו הסיכויים לגבות את החוב, ולפיכך לא יוכר הפסד ההון.
יועץ מס, לתשומת לבך כללי קיזוז הפסדים להלן:
גיבוש הפסד ההון – אין התיישנות
הכלל הוא כי ניתן לקזז הפסד הון מרווח הון , לרבות משבח מקרקעין.
לדעתי, כדי ליהנות מן הזכות לקיזוז הפסד הון, על בעל הפסד הון להגיש דוח ( גם אם אינו חייב בהגשת דוח ). כל אדם רשאי להגיש דוח רטרואקטיבי. אין התיישנות על זכות זו , וכל אדם יגבש את ההפסד לכדי זכות לקיזוז מול רווח הון או שבח מקרקעין.
אם לאדם יש הפסד מעסק או משלח יד , או הפסד מועבר משנים קודמות, ומנגד יש לו רווח הון מנכס בעסק ( לדוג’ משרדים המשמשים את העסק ), ניתן לקזז את ההפסד מרווח ההון או השבח ממכירת הנכס בעסק.
המידע הנ”ל באדיבות משרד מיכה אזולאי, רו”ח – www.azoulay.co.il
אין במידע המופיע במזכר זה משום חוות דעת ו/או ייעוץ משפטי ו/או המלצה מקצועית. המידע המופיע במזכר זה הינו מידע כללי בלבד והשימוש במידע זה הינו באחריותו הבלעדית של המשתמש במידע